עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא א׳:ג׳

3 כה שֶׁכָּל מָמוֹנוֹ שֶׁל הַמַּזִּיק בְּמָקוֹם שֶׁמֻּנָּח שָׁם דּוֹמֶה לְבוֹר וְהָוֵי תּוֹלָדְתּוֹ:

4 כו וַאֲפִלּוּ הָיָה נִרְאֶה שֶׁהַנְּזָקִין שָׁוִין, לֹא אָמְרִינַן יֵצֵא זֶה בָּזֶה בְּלֹא שׁוּמָא. לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ הַשּׁוּמָא יַעֲלֶה בְּדִקְדּוּק כוּ'. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:

5 כז דְּמִטַּלְטְלֵי דְּיַתְמֵי לֹא מִשְׁתַּעְבְּדֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב לְדִין דְּהָאִידְנָא כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ט'‏ דִּכְתֻבּוֹת:

6 כח דָּנִין דִּינֵי קְנָסוֹת. רַשִׁ"י. וְאַף עַל גַּב דְּמַתְנִיתִין לֹא אַיְרֵי בִּקְנָסוֹת, דְּהָא שׁוֹר לְרַגְלוֹ וּמַבְעֶה לְשִׁנּוֹ מְפָרְשִׁינַן לֵיהּ, מִכָּל מָקוֹם מְרַמֵּז לָנוּ הַתַּנָּא בְּמַתְנִיתִין אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְּלֹא אַיְרֵי בָּרֵישָׁא. תּוֹסָפוֹת:

7 כט בַּגְּמָרָא עֲבֵיד צְרִיכוּתָא לְאַשְׁמְעִינַן תַּרְוַיְהוּ. וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא הָכָא דְּאַשְׁמְעִינַן דִּפְסוּלִים, הָא פְּסוּלִים לְכָל עֵדוּת. כָּתַב הָרַמְבַּ"ם דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּנָקֵל בִּנְזִיקִין לְרֹב מְאֹרָעֵיהֶם וּלְמִעוּט הִזְדַּמְּנוּת עֲלֵיהֶם עֵדוּת כְּשֵׁרִים, לְפִי שֶׁהַהַכָּאוֹת בֵּין הָאֲנָשִׁים וּבֵין הַבְּהֵמוֹת עַל הָרֹב בְּמַעֲמַד עַמֵּי הָאָרֶץ הָעֲבָדִים וְהַנָּכְרִים הֵם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

8 ל וְהַנָּשִׁים. דְּהִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ. תּוֹסָפוֹת:

9 לא וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן לַהּ חֲדָא זִמְנָא בְּתַשְׁלוּמֵי נֶזֶק. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא חֲדָא בְּתָם וַחֲדָא בְּמוּעָד, וּצְרִיכָא כוּ':